top of page

באר שובע - הגב החזק של העורף

אנחנו שמחים לעדכן שקיבלנו אישור לפתוח מחדש את המסעדה הקהילתית בעיר העתיקה בבאר שבע. עכשיו כל מי שצריך ארוחה חמה או סיוע במזון יכול להיעזר בנו באחת משלוש דרכים:

  1. לאכול ארוחה חמה בישיבה במסעדה

  2. לקחת אוכל חם הביתה

  3. לקבל אוכל חם ומצרכי מזון עד הבית (למי שלא יכול להגיע אלינו לקחת)

הפעלת המסעדה הקהילתית ומטבח החירום כרוכה בהוצאות רבות. כדי לענות לכל הצרכים אנחנו זקוקים לתמיכה שלכם. כל תרומה תאפשר עוד ארוחה לאדם במצוקה. זה הזמן לפתוח את הלב ולתרום למען ביטחון תזונתי.

 

אנחנו פה לטווח ארוך

בתחילת המלחמה קמו עשרות יוזמות חברתיות בבאר שבע כחלק מפרץ התנדבות מרגש של כל עם ישראל. אבל ככל שעובר הזמן, החברה הישראלית נכנסת ל"שגרת מלחמה". אנשים שהתנדבו בהמוניהם בתחילת המלחמה נאלצים עכשיו להניח ליוזמות החברתיות ולעסוק בענייני פרנסה, בית, שגרה, כדי שלא ליפול בעצמם לנטל על אחרים. יוזמות של איסוף מצרכים וחלוקה ברחבי העיר הולכות ומתמעטות.

אנחנו פה כדי להוביל את החזית החברתית גם כשאחרים כבר לא יכולים. האחריות מוטלת עכשיו על הכתפיים שלנו, כל יום. בלי לעצור, בלי להתעייף.

אומרים שהמלחמה תמשך זמן רב.

ואנחנו מבטיחים: אנחנו כאן לטווח ארוך!

שומרים על העורף ומבטיחים שכל מי שצריך יקבל ארוחה חמה כל יום.

 

שומרים על בריאות הגוף והנפש

במשך שבועות ארוכים המסעדה הקהילתית הייתה סגורה לישיבה בגלל התקפות הטילים על באר שבע. בפתח המסעדה הפעלנו עמדת חלוקה "חמה" שאליה הגיעו אנשים וקיבלו ארוחות הביתה. בכל יום עשרות אנשים שאלו אותנו מתי כבר נפתח את המסעדה לישיבה. הם לא רוצים רק אוכל, אלא גם את תחושת החמימות והשייכות שנותנת הישיבה בצוותא במסעדה.

השבוע סוף סוף אישרו לנו לפתוח את המסעדה לישיבה (תחת מגבלות פיקוד העורף, בישיבה בקבוצות קטנות). למרות שאנחנו מציעים גם שירות של "טייק-אוויי", ואפילו משלוחי מזון עד הבית, עשרות סועדים בוחרים מדי יום לשבת לאכול במסעדה. הם מזכירים לנו את הייחודיות של באר שובע – המקום היחיד בבאר שבע שנותן לאנשים חסרי ביטחון תזונתי מענה לצורכי הנפש לא פחות מאשר לצרכי הגוף.

 

סיפורים מהשטח

מתנדבת במסעדה מספרת: "היום נכנס אלינו אדם שנראה במצוקה קשה. הוא היה בלי נעליים, לבוש בגדים מאובקים ונראה חלש ומנותק. אחרי שאכל את הארוחה שהגשנו לו, הוא ניגש אלינו וביקש שניתן לו מטלה במסעדה עבור הארוחה שאכל. שטיפת כלים, פינוי, כל דבר. התרגשתי מכך שלמרות שהוא חסר-כל, הוא רוצה להחזיר במשהו על מה שקיבל. כשהוא פינה את הכלים שאלתי אותו מה מידת הנעליים שלו. בפעם הבאה שיגיע אני רוצה שיצא מפה לא רק שבע, אלא גם עם נעליים על הרגליים."

 

19 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page